ארנונה לעסק — איך היא מחושבת, מתי אפשר להפחית אותה, ואיך מגישים השגה בזמן
הארנונה היא לרוב ההוצאה העירונית הקבועה הגדולה של עסק, והרשות המקומית מחשבת אותה במקומכם לפי שלושה נתונים: שטח, סיווג ומיקום. המדריך מפרק את החיוב, מראה איפה מסתתרות טעויות שעולות כסף, אילו הנחות מגיעות לעסק (בהן הנחת בניין ריק), ואיך מגישים השגה תוך 90 יום — עם סעיף החוק לצד כל קביעה.
Reviewed by מערכת BiziBiz
Published 2 weeks ago
מע״מ ומס הכנסה אתם מחשבים בעצמכם מהמחזור והרווח שלכם. הארנונה עובדת הפוך: מישהו אחר, הרשות המקומית, מחשב אותה במקומכם, ואתם מקבלים חיוב מוכן. שלושה נתונים על הנכס קובעים את הסכום — כמה מטרים רבועים אתם מחזיקים, איך הנכס מסווג (סוג ושימוש), ובאיזה אזור הוא נמצא — והמכפלה שלהם היא החשבון. רוב בעלי העסקים פשוט משלמים.
שני דברים שווה לדעת לפני שמשלמים. הראשון: החיוב ניתן לחישוב ולערעור, והסיווג והשטח המדוד הם בדיוק המקומות שבהם מצטברות טעויות שעולות כסף שנה אחר שנה. השני: לתיקון יש שעון. יש לכם 90 יום מקבלת הודעת התשלום להגיש השגה, ואם המועד חלף איבדתם את הדרך הזולה לתקן טעות בסיווג, בשטח או בזהות המחזיק.
המדריך עובר על מחזור החיים של חיוב הארנונה בעסק — איך הוא נבנה, איפה בודקים אותו, אילו הנחות קיימות, ואיך ומתי משיגים עליו — ומצמיד לכל קביעה משפטית את סעיף החוק שממנו היא נלקחה.
How do you do it, step by step?
הבינו את הנוסחה: שטח × תעריף לפי סיווג ומיקום
about 20 minutes
סעיף 8(א) לחוק הסדרים קובע שהמועצה מטילה בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה, והיא מחושבת "לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו" ומשולמת בידי המחזיק. במילים פשוטות: הארנונה השנתית שלכם היא מספר המטרים הרבועים של הנכס, כפול תעריף למטר רבוע שנקבע לפי הסיווג של הנכס והאזור שבו הוא יושב.
סעיף 8(ב1) מחדד את החישוב: השטח נמדד במטרים רבועים, והארנונה היא מכפלת מספר המטרים בסכום למטר רבוע. חלק של מטר מעוגל למטר השלם הקרוב, ומחצית מטר מעוגלת כלפי מטה.
שלושה משתנים בלבד קובעים את החשבון: השטח, הסיווג והמיקום. השרים (שר האוצר ושר הפנים) קובעים בתקנות את סוגי הנכסים ואת הכללים לחישוב השטח, השימוש, המיקום והסיווג (סעיף 8(ב)), ואילו התעריף עצמו לכל סיווג מתפרסם בצו הארנונה של הרשות שלכם. שם מתחילים: מפרקים את שורת הסיכום לתשלום לשלושת מרכיביה, במקום לקרוא רק את הסכום.
Tip
הורידו מאתר הרשות המקומית את צו הארנונה לשנה הנוכחית. הוא מסמך ציבורי, והוא מפרט כל סיווג, כל אזור וכל תעריף למטר רבוע. בלי הצו אתם קוראים חשבון בלי לדעת איך הוא חושב.
דעו מי משלם: המחזיק בנכס, לא בהכרח הבעלים
about 15 minutes
הארנונה מוטלת על המחזיק בנכס, ולא על הבעלים הרשום (סעיף 8(א) לחוק הסדרים). "מחזיק" הוא מי שבפועל מחזיק בנכס ומקיים אליו את הזיקה הקרובה ביותר, כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות. בעסק ששוכר את המקום, המחזיק הוא כמעט תמיד השוכר — כלומר אתם.
לכך שתי השלכות מעשיות. ראשית, מרגע שנכנסתם לנכס אתם צריכים להירשם ברשות כמחזיקים, כדי שהחיוב יצא על שמכם ולא יישאר על שם המחזיק הקודם או הבעלים. שנית, אחת מעילות ההשגה בחוק (סעיף 3(א)(3) לחוק הערר) היא בדיוק הטענה "אינני המחזיק בנכס" — אם קיבלתם חיוב על נכס שאינכם מחזיקים בו, זו עילה מוכרת לתקן את זה.
הערה למי שפתח חברה בע״מ: ההחזקה מטילה את החיוב על החברה, אבל ההגנה של האישיות המשפטית הנפרדת אינה מוחלטת לעניין חוב ארנונה. על כך בהמשך.
Tip
כשאתם נכנסים לנכס, גשו למחלקת הגבייה של הרשות עם חוזה השכירות ורשמו את עצמכם כמחזיקים מיום תחילת השכירות. עסקים רבים מגלים חודשים אחר כך שהחיוב עדיין רץ על שם מישהו אחר, והתיקון למפרע מסורבל.
אתרו את הסיווג שלכם בצו — כאן מסתתר רוב הכסף
about 25 minutes
הסיווג הוא המשתנה שהכי הרבה כסף תלוי בו, כי התעריף למטר רבוע משתנה מאוד בין סיווגים. משרד, חנות, בית מלאכה, מחסן, מפעל תעשייה ומסעדה יכולים לשאת תעריפים שונים לגמרי — ולעיתים פי כמה זה מזה — על אותו שטח בדיוק.
התוצאה: סיווג שגוי הוא הטעות היקרה והשכיחה ביותר. עסק שמשתמש בחלק מהנכס כמחסן אבל מחויב על כולו כשטח מסחר, או בית מלאכה שסווג כמשרד, משלם שנה אחר שנה תעריף שאינו תואם לשימוש בפועל. סעיף 3(א)(2) לחוק הערר מכיר במפורש בטענה של "טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו" כעילת השגה.
לכן קחו את הסיווג שרשום בשובר, מצאו אותו בצו הארנונה, וקראו את ההגדרה המדויקת שלו. אחר כך השוו אותה לשימוש האמיתי בכל חלק של הנכס. אם השימוש בפועל תואם סיווג זול יותר, זו הנקודה שבה נבנית ההשגה.
Tip
אם הנכס משמש לכמה שימושים — למשל חזית מכירה ומחסן מאחור — בדקו אם הצו מאפשר לחלק את השטח לסיווגים שונים לפי שימוש. חלוקה נכונה של שטח האחסנה יכולה להוריד את החיוב השנתי בלי לשנות דבר בעסק.
בדקו את השטח שבו אתם מחויבים — מטר במטר
about 25 minutes
השטח הוא המכפיל, ולכן כל מטר שגוי חוזר בחשבון בכל שנה. הרשות מחייבת לפי שטח שהיא מדדה או העריכה, והוא לא תמיד תואם למה שאתם מחזיקים בו בפועל.
שגיאות נפוצות: חיוב על שטחים משותפים בבניין (חדר מדרגות, לובי, חניה) שאינם בהחזקתכם; חיוב על גלריה או קומת ביניים ששטחה נספר במלואו; חיוב על שטח שפיניתם או שמעולם לא שכרתם; ואי-עיגול נכון של חלקי מטר לפי סעיף 8(ב1). גם כאן סעיף 3(א)(2) לחוק הערר נותן עילה — טעות ב"גודלו" של הנכס.
בקשו מהרשות את בסיס החישוב: מה השטח שבגינו אתם מחויבים, ואיך הוא נמדד. אם יש לכם תוכנית מדידה או היתר בנייה, השוו. פער בין השטח בשובר לשטח בפועל הוא עילה ישירה להשגה, ולעיתים גם להחזר על שנים קודמות.
Tip
מדידה עצמאית של הנכס לפני הגשת השגה שווה את זמנה. הביאו את המספר שלכם מול המספר של הרשות; אם הם רחוקים זה מזה, זה הרגע לבקש מדידה חוזרת או להיעזר בשמאי או ביועץ ארנונה.
דעו שהעלאות ארנונה מוגבלות בחוק — לא כל קפיצה חוקית
about 20 minutes
רשות אינה חופשית להעלות לכם ארנונה כרצונה. סעיף 9(ב) לחוק הסדרים קובע שהתעריף למטר רבוע בכל שנה הוא התעריף החוקי של השנה הקודמת, בתוספת "שיעור העדכון" בלבד — שיעור שמורכב ממחצית עדכון מדד המחירים לצרכן וממחצית עדכון מדד השכר הציבורי. זו העלייה האוטומטית המותרת, והיא זהה בכל הארץ.
כל דבר מעבר לכך — העלאה חריגה של התעריף, או שינוי סיווג או תת-סיווג שמייקר לכם את החיוב — טעון אישור מיוחד של שר האוצר ושר הפנים. לפי הוראות סעיף 9, הרשות חייבת לשלוח הודעה מוקדמת לכל מחזיק שבכוונתה לחייבו שלא לפי הכלל, לפנות לשרים, ולקבל את אישורם עד 15 בדצמבר שלפני שנת הכספים; מתן האישור מדווח לוועדת הכספים של הכנסת.
המשמעות לעסק: אם החיוב קפץ השנה הרבה מעבר לעדכון השנתי, או שהסיווג שלכם שונה לפתע לסיווג יקר יותר, בדקו אם המהלך גובה באישור השרים כדין. העדר אישור כזה הוא נקודת תורפה של הרשות.
Tip
שמרו את שוברי הארנונה משנה לשנה. השוואה של התעריף למטר רבוע בין שתי שנים חושפת מיד אם העלייה נשארה בגבול העדכון השנתי או חרגה ממנו — וזה המידע שממנו מתחילים לברר אם ההעלאה חוקית.
הנחת בניין ריק — ההטבה שהכי הרבה עסקים מפספסים
about 25 minutes
כשנכס עסקי עומד ריק ולא נעשה בו שימוש, החוק מאפשר להפחית את הארנונה עליו. תקנה 13 לתקנות ההנחה קובעת שהמועצה רשאית לתת למחזיק של בניין ריק שאין משתמשים בו הנחה מדורגת לפי אורך התקופה המצטברת: עד 6 חודשים — עד 100%; מהחודש השביעי עד השנים-עשר — עד 66.66%; ומהחודש השלושה-עשר עד השלושים-ושישה — עד 50%.
כמה כללים חשובים. ההנחה ניתנת לתקופה מצטברת לאורך כל תקופת הבעלות באותו נכס, וכל עוד לא השתנתה הבעלות (תקנה 13(ג)); תקופה רצופה של פחות משלושים יום שבה הנכס עמד ריק אינה נספרת (תקנה 13(ד)); ועליכם להוכיח לרשות שהנכס אכן ריק ואינו בשימוש. תקנה 13(ה) מוסיפה חובה קריטית: כשחוזרים להשתמש בנכס, יש להודיע לרשות 7 ימים מראש — אחרת הרשות רשאית לבטל את ההנחה שניתנה עבור התקופה הריקה האחרונה.
מתי זה רלוונטי לעסק: יחידה שירדה מהשימוש בזמן צמצום פעילות, שטח שפיניתם לפני תום השכירות, או נכס שקניתם ועדיין לא אכלסתם. שימו לב שהתקנה נוקטת "רשאית" — כלומר צריך להגיש בקשה ולהוכיח, ולא להניח שההנחה תרד לבד.
Tip
אם אתם מתכננים להשאיר שטח ריק, תעדו את התאריך שבו הוא ירד מהשימוש ואת מצבו (תמונות, ניתוק חשמל/מים אם רלוונטי), והגישו בקשה מוקדם. ואל תשכחו את ההודעה 7 ימים לפני חזרה לשימוש — שכחה עלולה לבטל את ההנחה כולה לאותה תקופה.
הנחות נוספות: בניין חדש, עסק זעיר של אזרח ותיק ואזורי הנחה
about 20 minutes
מעבר לבניין הריק, לתקנות ההנחה יש כמה מסלולים שרלוונטיים לעסקים — כולם מותנים בהגשת בקשה, לא אוטומטיים.
בניין חדש (תקנה 12): המועצה רשאית לתת לבעל הראשון של בניין חדש שעומד ריק מאז שהסתיימה בנייתו הנחה של עד 100% לתקופה של עד שנים-עשר חודשים. שימושי למי שבנה או רכש נכס חדש שטרם אוכלס.
עסק זעיר של אזרח ותיק (תקנה 14ג): מסלול צר. ועדת ההנחות רשאית לתת הנחה למחזיק בעסק שמתקיימים בו כל התנאים — הוא בעל העסק ואין לו עסק נוסף; שטח העסק אינו עולה על 75 מטרים רבועים; מלאו לו 65 שנים (ולאישה 60); הוא עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 240,000 ₪ (סכום צמוד למדד, הידוע בתחילת כל שנת כספים); והוא זכאי להנחה מארנונה על דירת המגורים שלו. ההנחה ניתנת על 40 המטרים הרבועים הראשונים של העסק, בשיעור ההנחה שקיבל על דירתו.
אזורי הנחה מיוחדים: לתקנות יש הוראות להנחות באזורים מסוימים (למשל שדרות ועוטף עזה) ובנסיבות מיוחדות. בדקו מול הרשות אם אתם נכללים.
Tip
לכל מסלול הנחה יש טופס בקשה ומועד. אל תסתמכו על כך שהרשות תזהה שמגיעה לכם הנחה — הנטל להגיש ולהוכיח הוא עליכם, ובמרבית המסלולים ההנחה אינה ניתנת רטרואקטיבית מעבר לשנת הכספים הנוכחית.
קיבלתם חיוב שגוי? יש לכם 90 יום להגיש השגה
about 20 minutes
כאן נכנס השעון. סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) קובע שמי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי, תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום, להשיג עליה בכתב לפני מנהל הארנונה — על יסוד אחת מארבע עילות: (1) הנכס אינו מצוי באזור שנקבע בהודעה; (2) נפלה טעות בסוג הנכס, בגודלו או בשימוש בו; (3) המשיג אינו המחזיק בנכס; (4) בעסק המוחזק בידי חברה פרטית — שהמשיג אינו בעל השליטה, או שחוב הארנונה נפרע בידי המחזיק.
ההשגה מוגשת למנהל הארנונה של הרשות, בכתב, בתוך חלון תשעים הימים. אחרי המועד הזה, הדרך המנהלית הזולה נסגרת, ותיקון טעות דורש הליכים מורכבים יותר.
שימו לב לגבול הסמכות: סעיף 3(ב) קובע שמנהל הארנונה וועדת הערר אינם מוסמכים לדון בטענה שהטלת הארנונה עצמה נגועה באי-חוקיות (למשל שהצו כולו פסול), למעט העילות שבפסקאות (1)–(3). טענות כאלה מקומן בבית המשפט, לא בהשגה.
Tip
סעיף 7א לחוק מחייב את הרשות לפרט בהודעת התשלום את הזכויות והמועדים להשגה ולערר. חפשו את הפירוט הזה בשובר — הוא נותן לכם את הכתובת המדויקת להגשה ואת ספירת הימים, ומחזק את חובת הרשות ליידע אתכם.
מה קורה אחרי ההשגה: תשובה תוך 60 יום, ואז ערר וערעור
about 15 minutes
אחרי שהגשתם, יש לוחות זמנים שעובדים לטובתכם. סעיף 4(א) לחוק הערר קובע שמנהל הארנונה ישיב תוך שישים יום מקבלת ההשגה. סעיף 4(ב) מוסיף מנגנון חזק: לא השיב המנהל תוך שישים יום — ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה, אלא אם ועדת הערר האריכה את המועד מטעמים מיוחדים, ולא יותר משלושים יום נוספים.
לא הסתפקתם בתשובת המנהל? סעיף 6(א) מאפשר לערור לפני ועדת ערר תוך שלושים יום מהיום שנמסרה לכם התשובה. ועדת הערר מורכבת משלושה חברים (סעיף 5). על החלטת ועדת הערר רשאים גם אתם וגם מנהל הארנונה לערער לפני בית משפט לעניינים מינהליים (סעיף 6(ב)).
כלומר לפניכם שלוש תחנות: השגה למנהל, ערר לוועדה, וערעור לבית המשפט המינהלי — כל אחת עם מועד משלה. את המועד של כל תחנה סמנו ביומן ברגע שהתחילה הקודמת, כי איחור בכל שלב סוגר את הבא אחריו.
Tip
שמרו אישור על מועד קבלת התשובה מהמנהל — חותמת דואר, אישור מסירה או תאריך במייל. ספירת שלושים הימים לערר מתחילה מהמסירה, והיכולת להוכיח מתי נמסרה התשובה שומרת לכם את זכות הערר.
ביום שאתם עוזבים — הודיעו לרשות בכתב, אחרת החיוב ממשיך
about 15 minutes
זו הטעות היקרה ביותר ביציאה מנכס. סעיף 325 לפקודת העיריות קובע שמי שחדל להיות בעל או מחזיק של נכס שהוא חב עליו בארנונה חייב למסור על כך הודעה בכתב לרשות — ורק לאחר מכן הוא אינו חייב בשיעורי ארנונה נוספים. עד למסירת ההודעה, החיוב ממשיך לרוץ על שמכם, גם אם מזמן פיניתם את הנכס. ההודעה עוצרת את החיוב קדימה, אך אינה מוחקת חוב שנצבר לפניה.
למשכירים יש חובה מקבילה. סעיף 326 קובע שמי שמכר, העביר או השכיר נכס לתקופה של שנה או יותר חייב להודיע לרשות על העסקה ולפרט את שם הקונה או השוכר; כל עוד לא נמסרה ההודעה, המוכר או המשכיר נשארים חייבים בארנונה שהמחזיק החדש היה אמור לשלם. בהשכרה לתקופה קצרה משנה, המשכיר הוא שנושא בארנונה.
המסקנה המעשית: אל תסתמכו על כך שהשוכר החדש, הקונה או הבעלים "יסדרו את זה מול העירייה". מסרו הודעת סיום החזקה בכתב ביום היציאה, בצירוף חוזה או אסמכתה על מועד הפינוי, ושמרו אישור שהתקבלה.
Tip
בקשו מהרשות אישור בכתב על עדכון סיום ההחזקה, ובדקו כעבור חודש שהחיוב על שמכם אכן נעצר. עשרות עסקים ממשיכים לקבל חיובי ארנונה חודשים אחרי שעזבו, פשוט כי איש לא מסר את ההודעה של סעיף 325.
החברה בע״מ אינה חסינה לחלוטין — והכינו את הארנונה מראש
about 20 minutes
שתי נקודות לסיום. הראשונה: מי שמנהל את העסק בחברה בע״מ ומניח שחוב ארנונה נעצר בדלת החברה טועה בחלקו. סעיף 8(ג) לחוק הסדרים מאפשר לרשות, בנכס שאינו למגורים המוחזק בידי חברה פרטית שלא שילמה את הארנונה, לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה — בתנאי שמתקיימות לגביו הנסיבות המיוחדות שבסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים. "חוב סופי" הוא חוב שחלף לגביו המועד להשגה, לערר ולערעור. כלומר הימנעות מתשלום ארנונה עסקית עלולה, בנסיבות מסוימות, להגיע לכיס הפרטי של בעל השליטה.
השנייה, מבט קדימה: את הארנונה כדאי לתכנן, לא רק לשלם. לפני חתימה על שכירות בדקו את הסיווג, האזור והשטח של הנכס — שם מתחיל החיוב שתישאו בו כל שנה (ראו את המדריך על שכירות מסחרית). כשאתם משנים שימוש, מרחיבים, משכירים בשכירות משנה או מפנים שטח — כל אחד מאלה משנה את החיוב, ולעיתים מזכה בהשגה או בהנחה. ולבסוף, סמנו ביומן בכל תחילת שנה את חלון תשעים הימים להשגה, כדי שהזכות לתקן טעות לא תחלוף בהיסח הדעת.
Tip
בנו לעצמכם תיק ארנונה קבוע: צו הארנונה השנתי, השוברים, מדידת השטח, אישור הרישום כמחזיק, וכל התכתבות עם הרשות. כשעולה מחלוקת או הזדמנות להנחה, התיק הזה הוא ההבדל בין השגה מנומקת לבין ויכוח בעל פה שאי אפשר לבסס.
What do you need to prepare?
- הורדתם את צו הארנונה של הרשות לשנה הנוכחית ואיתרתם בו את הסיווג, האזור והתעריף למטר רבוע החלים על הנכס שלכם
- פירקתם את החיוב שבשובר לשלושת מרכיביו — שטח, סיווג ומיקום — במקום לקרוא רק את הסכום לתשלום
- נרשמתם ברשות כמחזיקים בנכס מיום תחילת השכירות, כך שהחיוב יוצא על שמכם ולא על שם מחזיק קודם
- השוויתם את הסיווג שבשובר לשימוש האמיתי בכל חלק של הנכס, ובדקתם אם שימוש מסוים (למשל אחסנה) מזכה בסיווג זול יותר
- השוויתם את השטח שבו אתם מחויבים לשטח בפועל, ואם יש פער — ביקשתם מהרשות את בסיס המדידה
- השוויתם את התעריף למטר רבוע בין השנה הנוכחית לקודמת, כדי לוודא שהעלייה לא חרגה משיעור העדכון השנתי בלי אישור השרים
- אם שטח עומד ריק ואינו בשימוש — הגשתם בקשה להנחת בניין ריק (תקנה 13) ותיעדתם את מועד הירידה מהשימוש
- אם קיבלתם הנחת בניין ריק — תכננתם למסור לרשות הודעה 7 ימים לפני חזרה לשימוש בנכס, כדי לא לאבד את ההנחה
- בדקתם אם אתם זכאים למסלול הנחה נוסף (בניין חדש לפי תקנה 12, עסק זעיר של אזרח ותיק לפי תקנה 14ג, אזור הנחה) והגשתם בקשה ייעודית
- אם החיוב נראה שגוי — הגשתם השגה בכתב למנהל הארנונה תוך 90 יום מקבלת הודעת התשלום, על יסוד אחת מארבע העילות שבחוק
- סימנתם ביומן את המועד לתשובת המנהל (60 יום) ואת חלון הערר לוועדת הערר (30 יום מקבלת התשובה)
- שמרתם אישור על מועד קבלת תשובת מנהל הארנונה, כדי לשמר את זכות הערר
- ביום היציאה מהנכס מסרתם לרשות הודעת סיום החזקה בכתב (סעיף 325) ושמרתם אישור קבלה
- כמשכירים — אם השכרתם לשנה או יותר, הודעתם לרשות על העסקה עם שם השוכר (סעיף 326), כדי לא להישאר חייבים בארנונה שלו
- בדקתם כעבור חודש מהיציאה שהחיוב על שמכם אכן נעצר
- פתחתם תיק ארנונה קבוע: צו, שוברים, מדידה, אישור רישום כמחזיק והתכתבות עם הרשות
You can copy this list. Saving your progress opens together with accounts.
What do these terms mean?
What is ארנונה כללית?
מס שהרשות המקומית מטילה בכל שנת כספים על נכסים שבתחומה (סעיף 8(א) לחוק הסדרים). היא מחושבת לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ומשולמת בידי המחזיק בנכס.
What is מחזיק?
מי שמחזיק בנכס בפועל ובעל הזיקה הקרובה אליו, כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות. הוא — ולא הבעלים הרשום — נושא בארנונה. בעסק שכור, המחזיק הוא בדרך כלל השוכר.
What is סיווג נכס?
הקטגוריה שאליה משויך הנכס בצו הארנונה לפי סוגו ושימושו (משרד, מסחר, מלאכה, אחסנה, תעשייה ועוד). הסיווג קובע את התעריף למטר רבוע, ולכן סיווג שגוי הוא הטעות היקרה והשכיחה ביותר בחיוב עסקי.
What is צו ארנונה?
ההחלטה השנתית של הרשות המקומית המפרטת את הסיווגים, האזורים והתעריפים למטר רבוע. מסמך ציבורי שממנו מתחילים כל בדיקה של חיוב ארנונה.
What is שיעור העדכון?
העלייה השנתית האוטומטית המותרת בתעריף הארנונה (סעיף 9 לחוק הסדרים), המורכבת ממחצית עדכון מדד המחירים לצרכן וממחצית עדכון מדד השכר הציבורי. העלאה מעבר לו, או שינוי סיווג מייקר, טעונים אישור שר האוצר ושר הפנים.
What is השגה, ערר וערעור?
שלוש תחנות תיקון לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית): השגה בכתב למנהל הארנונה תוך 90 יום מקבלת החיוב; ערר לוועדת ערר תוך 30 יום מתשובת המנהל; וערעור על החלטת הוועדה לבית משפט לעניינים מינהליים.
What is הנחת בניין ריק?
הנחה שהמועצה רשאית לתת למחזיק של בניין ריק שאין משתמשים בו (תקנה 13 לתקנות ההנחה): עד 100% עד ששה חודשים, עד 66.66% בחודשים 7–12 ועד 50% בחודשים 13–36, לתקופה מצטברת לאורך הבעלות. חובה להודיע לרשות 7 ימים לפני חזרה לשימוש.
What is בעל שליטה (לעניין חוב ארנונה)?
בנכס שאינו למגורים המוחזק בידי חברה פרטית שלא שילמה ארנונה, סעיף 8(ג) לחוק הסדרים מאפשר לרשות לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה, בהתקיים הנסיבות שבסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה — כך שהחברה בע״מ אינה מחסום מוחלט מפני חוב ארנונה.
Sources
- חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל״ו-1976 (נוסח מאוחד)Opens on an external siteנבו
- תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ״ג-1993 (נוסח מאוחד)Opens on an external siteנבו
- חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ״ג-1992 (נוסח מאוחד)Opens on an external siteויקיטקסט
- פקודת העיריות [נוסח חדש] (נוסח מאוחד)Opens on an external siteויקיטקסט